שְּׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָּעֵי. עֲבָדִים מַהוּ שֶׁיַּעֲלֶה לָהֶם דּוֹרוֹת. הֵיךְ עֲבִידָה. גֵּר עֶבֶד עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא לְגִיּוֹרֶת שִׁפְחָה מִצְרִית לְאַחַר שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת נִתְגַייְרוּ. אִין תֵּימַר. עֲבָדִים עָלוּ לָהֶם דּוֹרוֹת זְכָרִים אֲסוּרִין אִיסּוּר עוֹלָם וּנקֵיבוֹת מוּתָּרוֹת לְאַחַר שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
נתגיירו. ואח''כ נתגיירו ממש ומיבעיא לן אם אותן ג' דורות עלו לה בהיותה שפחה. וה''ג אין תימר עבדי' עלו להם דורות מותרין מיד ואין תימר עבדי' לא עלו להם דורו' זכרים כו' ונקבות אין מותרות אלא לאחר ג' דורות דלא עלו לה אותן הדורות והוי כמו שנתגיירו מתחילה והלך אחר הפגום כדלעיל ולא איפשיטא:
היך עבידא. ה''ד כגון גר עבד שהיה מתחילה עבד עמוני ונשא שפחה מצרית לאחר ג' דורות. א''נ דקרי ליה גר עבד ע''ש שצריכין להתגייר לשם עבד ולשם שפחה:
עבדים מהו שיעלה להם דורות. לאחר שנשתחררו ונתגיירו כדמפרש ואזיל:
תַּנָּה רִבִּי זַכַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. בַּת גֵּר עַמּוֹנִי כְשֵׁירָה. בַּת גִּיּוֹרֶת עֲמּוֹנִית פְּסוּלָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. בַּבְלַייָא. עָבַרְתָּ בְיָֽדְךָ שְׁלֹשָׁה נְהָרִין וְאִתְאַבַּדְתָּ. אֶלָּא הִיא בַּת גֵּר עַמּוֹנִי הִיא בַּת גִּיּוֹרֶת עֲמּוֹנִית כְּשֵׁירָה. רִבִּי יוֹסָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 49a לֹא כֵן צְרִיכָה בְּשֶׁהָֽיְתָה אִמָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל. שֶׁלֹּא תֹאמַר. כְּשֵׁם שֶׁנִּתְחַלְלָה אִמָּהּ כָּךְ נִתְחַלְלָה בִתָּהּ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּשֵׁירָה אֲפִילוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל. מַה טַעֲמָא. בְּעַמָּיו. עַם שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין שְׁנֵי עַמְמִין. זְכָרִים אֲסוּרִין וּנקֵיבוֹת מוּתָּרוֹת. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי פְדָת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא בַּת גֵּר עַמּוֹנִי פְסוּלָה שֶׁהִיא בָאָה מִטִּיפָּה פְסוּלָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְתַנֵּי כֵן. עַמְמִין זֶה בַזֶּה עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּייְרוּ זְכָרִים אֲסוּרִין אִיסּוּר עוֹלָם וּנקֵיבוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת מִיָּד. נִתְגַּייְרוּ זְכָרִים אֲסוּרִין אִיסּוּר עוֹלָם וּנקֵיבוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת לְאַחַר שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם אָחָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. מְנַיַין אַתָּה אוֹמֵר. אֶחָד מִכָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת שֶׁבָּא עַל אַחַת מִן הַכְּנַעֲנִים וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ בֵּן מוּתָּר לִקְנוֹתוֹ עֶבֶד. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְאַרְצְכֶם. וְלֹא מִן הַגָּרִים אֲשֶּׁר בָּאָרֶץ.
Pnei Moshe (non traduit)
יכול אפי' א' מן הכנענים שבא על אחת מן העכומ''ז ת''ל אשר הולידו כו'. שאמו מארצכם ילדתו שם ולא מן הגרים אשר בארץ שאמו משאר עכומ''ז ואח''כ בא לגור אצל אביו בארץ דדרך האשה לדור במקומה ודרך איש לגלות הילכך הנולדי' בארץ ודאי אמו מז' עכומ''ז והנולדים במקום אחר ודאי אמו משאר העכומ''ז ואביו כנעני ומעטי' קרא דהלך אחר הזכר:
מותר לקנותו עבד. חסר כאן וה''ג כמו גי' הבבלי ת''ל וגם מבני התושבים הגרים עמכם. שבאו מעכומ''ז אחרים ונעשו אבותם תושבים עמכם:
מתניתא אמרה כן. דבעכומ''ז הלך אחר הזכר:
עד שלא נתגיירו כו'. דבאומות הולכין אחר הזכר:
נתגיירו כו' לאחר ג' דורות. דהלך אחר הפגום שבשניהם ובבבלי ע''ח משמע דהא דאמר רב יוחנן שם בעכומ''ז הלך אחר הזכר בז' עכומ''ז ולענין לא תחיה כל נשמה לבד וכדרבי חזקיה דהכא לקמיה ולענין בת גר עמוני מישראלית לכהונה מסיק התם לעיל לרבי יוחנן דכשירה וכדרבי אבהו דהכא:
בת גר עמוני כשרה. לכהונה כדלקמן:
בבלייא עברת בידך תלתא נהרין ואתבדת. כ''כ דרך מרחוק הלכת עד שעברת ג' נהרות עד שבאת לכאן ואתבדת שהבאת דברי כזב דמ''ש בת גר עמוני מבת גיורת עמונית אלא היא כו':
לא כן צריכה. לא היה צריך להשמיענו דבת גר עמוני כשירה אלא כשהיתה אמה מישראל וקמ''ל שלא תאמר כשם שנתחללה אמו כו' דביאתה בעבירה ובתה פסולה לכהונה קמ''ל דאפ''ה כשירה כדלקמיה:
עם שהן עשוין ב' עממין. דהיינו עמוני דזכרי' אסורין ונקבות מותרות ואפילו נשא ישראלית בתה כשירה דהכי דרשינן עמיו מעמיו להביא בתולה הבאה מב' עממין מישראלית וגר ומעם שיש בו ב' עממין זהו גר עמוני וכאיכא דאמרי בבבלי דף ע''ז:
לא אמר כן. דפליג על דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן אלא דרבי יוחנן ס''ל דבת גר עמוני מישראלית פסולה לכהונה:
מטיפה פסולה. שביאתו בעבירה:
ותני כן. דאם נתגיירו דהולכין אחר הפגום כדלקמיה וכן בגר עמוני שנשא ישראלית בתו פסולה:
עממין זה בזה. כגון עמוני שנשא מצרית:
אָֽמְרוּ לוֹ אִם הֲלָכָה נְקַבֵּל. אִם לַדִּין יֵשׁ תְּשׁוּבָה. מַה הָיָה לָהֶם לְהָשִׁיב. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. הֲרֵי בֶן בְּנוֹ וּבֶן בִּתּוֹ הֲרֵי הֵן אֲסוּרִין עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵיבוֹת. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בָּעֵי. מְשִׁיבִין דָּבָר שֶׁהוּא מַמְזֵר עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַמְזֵר. רִבִּי חַגַּיי אָמַר. רִבִּי אַבָּהוּ בָּעֵי. מְשִׁיבִין דָּבָר שֶׁהוּא כָרֵת עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כָרֵת. אָמַר לָהֶן לֹא כִי. הֲלָכָה אֲנִי אוֹמֵר וּמִקְרָא מְסַייְעֵינִי. בָּנִים. לֹא בָנוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
ומקרא מסייעני. דכתיב במצרי ואדומי בנים אשר יולדו להם וגומר בנים ולא בנות דמותרות מיד דרבנן דרשו אשר יולדו הכתוב תלאן בלידה כדאמר התם דכל הנולדים להן אפי' נקבה במשמע:
משיבין דבר שהוא כרת. בתמיה דמה לעריות שיש בהן כרת:
משיבין דבר שהוא ממזר כו'. בתמי' דמח''כ ממזר הוי:
הרי בת בנו ובת בתו. יוכיחו כדאמר בבלי שם עריות יוכיחו שלא אסר בהן אלא ג' דורות והוא בכלל ועשה בהן נקבות כזכרים דבת בתו כבת בנו:
מה היה להם להשיב. לחכמים לדר''ש במתני':
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּשְׁתַּקֵּעַ בָּהּ פְּסוּל אֵין מְדַקְדְּקִין אַחֲרֶיהָ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. מִשְׁפַּחַת בֵּית צְרִיפָה הָֽיְתָה בְּעֶבֶר הַיַּרְדֵן וְרִיחֲקָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. וְעוֹד אֲחֶרֶת הָֽיְתָה שָׁם וְקָֽרְבָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. אַף עַל פִּי כֵן לֹא בִיקְּשׁוּ חֲכָמִים לְפַרְסְמָן. אֲבָל חֲכָמִים מוֹסְרִין אוֹתָן לִבְנֵיהֶן וּלְתַלְמִידֵיהֶן פַּעֲמַיִים בַּשָּׁבוּעַ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָעֲבוֹדָה שֶׁאיני מַכִּירָן וְנִשְׁתַּקְּעוּ בָהֶן גְּדוֹלֵי הַדּוֹר. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים עֲבָדִים הָיוּ לוֹ לְפַשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר הַכֹּהֵן וְכוּלָּן נִשְׁתַּקְּעוּ בִכְהוּנָּה גְדוֹלָה. הֵן הֵן עַזֵּי פָנִים שֶׁבַּכְּהוּנָּה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. עִיקַּר טִירוֹנִייָא שֶׁבָּהֶן וְעַמְּךָ כִּמְרִיבֵי כֹהֵן. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עַייָרוֹת נִשְׁתַּקְּעוּ בַּכּוּתִיים בִּימֵי הַשְּׁמָד. אָֽמְרִין הָדָא עִירוֹ דְמוֹשְׁהָן מִינֵּיהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
מתניתין אמרה כן. דלא רצו חכמים לפרסמן:
אבל כו'. וכן הוא שם ועיין כל זה שם ומ''ש שם ובסוף פ''ג דקידושין:
ה''ג העבודה שאני מכירן ומה נעשה ונשתקעו בהן גדולי הדור וכן בעשרה יוחסין:
לפשחור בן אמר. בימי ירמי' הי' וכולן נשתקעו בכהונה גרסינן שמתוך שהיו אוכלין בתרומה מחמת עבדי כהנים היו מחזיקין עצמן ככהני' ונשאו בנות כהונה ונטמעו:
עיקר טרונייא. היחוס והשבח שלהן הן עזותן ובני מריבה מדכתיב ועמך כמריבי כהן:
הדא עירו דמושהן. עיר הנקראת מישא בבבלי גם היא מינייהו:
רִּבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף לְעָתִיד לָבוֹא אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְקַק אֶלָּא לְשִׁבְטוֹ שֶׁלְּלֵוִי. מֵאי טַעֲמָא. וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אוֹתָם כול'. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. כְּאָדָם שֶׁהוּא שׁוֹתֶה בְּכוֹס נָקִי. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. בְּגִין דַּאֲנָן לְוִיִים נַפְסִיד. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ. אַף לְעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִמָּהֶן צְדָקָה. וּמַה טַעֲֲמָא. וְהָיוּ לַי֨י מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אף לעתיד. כי היכי דהשתא אין הקב''ה מפרסם הממזרים:
אין הקב''ה נזקק. לפרסם אלא לשבטו של לוי:
כאדם שהוא שותה בכוס נקי. מזקק ומצרף אותו להיות נקי:
נפסיד. בתמיה שיהו הממזרים שלהן מתפרסמין:
עושה עמהן צדקה. דאין זה הפסד אלא צדקה הקב''ה עושה עמהן דאין השכינה שורה אלא על משפחה המיוחסת. א''נ דר''ח פליג דקאמר אף עמהן עושה צדקה שלא לפרסמן וכדדריש בבלי עשרה יוחסין מאי מגישי מנחה בצדקה צדקה עושה הקדוש ברוך הוא עם ישראל משפחה שנטמעה נטמעה וכדרבי יוחנן לקמיה:
שָּׁאֲלוּ אֶת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דּוֹר אַחַד עָשָׂר שֶׁבְּמַמְזֵר מַהוּ. אָמַר לָהֶן. הָבִיאוּ לִי דוֹר שְׁלִישִׁי וַאֲנִי מְטָהֲרוֹ. וּמַה טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּלָא הֲוָה אַתְייָא דְרִבִּי לִיעֶזֶר כְּרִבִּי חֲנִינָה. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. אַחַת לְשִׁשִּׁים וּלְשִׁבְעִים שָׁנָה הַקָּדוֹשּׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא דֶבֶר בָּעוֹלָם וּמְכַלֵּה מַמְזֵירֵיהֶן וְנוֹטֵל אֶת הַכְּשֵׁירִין עִמָּהֶן שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם אֶת חַטָּאֵיהֶן. וְאַייְתִינָהּ כַּיי דָמַר רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעוֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי י֨י. שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם אֶת הַחַטָּאִים. וּמַה טַעַם. וְגַם הוּא חָכָם וַיָּבֵא רָע. לֹא מִסְתַּבְּרָה דְּלֹא אֶלָּא זֶהוּ וַיָּבֵא טוֹב. אֶלָּא לְלַמְּדָךְ שֶׁאֲפִילוּ רָעָה שֶׁמֵּבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם בְּחָכְמָה הוּא מֵבִיאָהּ. וְאֶת דְּבָרָו לֹא הֵסִיר. כָּל כָּךְ לָמָּה. וְקָם עַל בֵּית מְרֵיעִים וְעַל עֶזְרַת פּוֹעֲלֵי אָוֶן. וְאַתְייָא כְּהַהִיא דָמַר רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעוֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי י֨י. שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם אֶת הַחַטָּאִים. רַב הוּנָא אָמַר. אֵין מַמְזֵר חַי יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי זְעִירָא כַד סְלַק לְהָכָא שְׁמַע קָלִין קַרְייָן. מַמְזֵירָא וּמַמְזֵרְתָא. אָמַר לוֹן. מַהוּ כֵן. הָא אֲזִילָא הַהִיא דְּרַב הוּנָא. דְּרַב הוּנָא אָמַר. אֵין מַמְזֵר חַי יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. עִמָּךְ הָיִיתִי כַד אָמַר רִבִּי בָּא רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. אֵין מַמְזֵר חַי יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מְפוּרְסָם. הָא אִם הָיָה מְפוּרְסָם חַי הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא ללמדך כו'. כלו' דבסילוק ממזרים איירי שאף שמביא דבר לעולם בחכמה הוא מביאו שנוטל הכשרים עמהן שלא לפרסמן:
ואת דברו לא הסיר. סיפיה דהאי קרא ודריש דבריו מלשון דבר וכ''כ למה וקם וגו' כדי להכרית הממזרים:
מהו כן הא אזלא כו'. זהו שאני שומע לקרות ממזר דלא כרב הונא:
עמך הייתי. שגם אני באותו מעמד הייתי כדאמר רב הונא זה אלא שסיים בדבריו דדוקא כשאינו מפורסם ומה את מתמה:
לא מסתברא דלא כו'. כלומר הכי הוי צריך למימר ויבא טוב דלא מסתבר לומר תאר החכמה אצל הרעה:
וגם הוא חכם ויבא רע. כתיב בישעיה ל''א:
שלא לפרסם את החטאים. וכן הוא בבלי סוטה פרק ואלו נאמרין ואע''ג דעולה באה ג''כ על חטא שבאה על הרהור הלב מ''מ אין כ''כ גנות כחטא שיש בו מעשה:
דלא הוה. דלא חיי וכדמסיק:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֶׁם רִבִּי יֹאשַׁיָּא. דּוֹר אַחַד עָשָׂר שֶׁבְּמַמְזֵר כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן כָּשֵׁר. וְלֹא דָרַשׁ עֲשִׂירִי. תַּנֵּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. דּוֹר אַחַד עָשָׂר שֶׁבְּמַמְזֵר זְכָרִים אֲסוּרִין נְקֵיבוֹת מוּתָּרוֹת. אַף הָכָא זְכָרִים אֲסוּרִין נְקֵיבוֹת מוּתָּרוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. אַתְיָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן כְּרִבִּי מֵאִיר. כְּמַה דְרִבִּי מֵאִיר אָמַר. גְּזֵירָה שָׁוָה בְּמָקוֹם שֶׁכָּתוּב. כֵּן רִבִּי [] בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. גְּזֵירָה שָּׁוָה בְּמָקוֹם שֶׁכָּתוּב. מַה לְהַלָּן זְכָרִים אֲסוּרִין נְקֵיבוֹת מוּתָּרוֹת. אַף הָכָא זְכָרִים אֲסוּרִין וּנְקֵיבוֹת מוּתָּרוֹת. 49b מֵעַתָּה אֲפִילוּ מִיָּד. בִּלְבַד מֵעֲשִׂירִי וּלְמַעֲלָן.
Pnei Moshe (non traduit)
ומשני מעשירי ולמעלן. דוקא דזה לבד ילפינן מעמוני דהא עד עשירי לא איצטריך לן למילף מג''ש:
מעתה אפי' מיד. יהו הנקבות מותרות:
כן רבי אליעזר בר''ש אומר ג''ש כו'. דהא דממזר אסור איסור עולם ילפינן מעמוני וילפינן נמי מה להלן זכרים כו':
כר''מ. דס''ל ג''ש במקום שכתוב כלומר ממקום שכתוב שם כדאמר לקמן פ' נושאין הלכה א' וילפינן ממנה דהכל נילף ממנה וזהו כמ''ד דון מינה ומינה בבבלי:
תני ר''א בר''ש. דפליג דלא מכשר אלא נקבות לאחר עשרה דורית וכר''ל בבבלי שם. וה''ג מה להלן זכרים אסורין ונקבות מותרות אף הכא כו':
ולא דריש עשירי. בניחותא כלומר דלא ס''ל ג''ש דעשירי ממזר מעמוני כדפי' רש''י ז''ל דתנא בספרי דבי רב נאמר כאן עשירי ונאמר בממזר עשירי מה להלן איסור עולם אף בממזר איסור עולם ור''ש לית ליה האי ג''ש. א''נ י''ל כר''ש לדברי ר''ש דמדייק בני' ולא בנות וכן נמי דור אחד עשר שבממזר כשר לדידי' דדייק עשירי והג''ש לית ליה:
כר' שמעון. לר''ש שמענו דס''ל דכשר כדמפרש ואזיל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source